תבנית הקינות רוב קינותיו של משה אבן עזרא בנויות במתכונת כמעט אחידה' שחטיבותיה השונות מופיעות בה בסדר מסוים וכאילו קבוע מראש . שגרה תימאטית מבנית זו היא פרי מסורת ארוכה . חוקרים אחדים של השירה הערבית רואים בקינה את הזיאנר הםטיריאוטיפי ביותר . גולדציהר' העוקב אחר התפתחותה עד לגיבושה המסוגנן , מציין כי רושם המהימנות של הקינה נחלש ברבות הימים מחמת הנוסחאיות שלה' ובכל זאת נשארו מוסכמות הסוג היסודיות בעינן " . במתקר אחר מציין גולדציהר דפוסי"צורה' כגון החזרה על מלים מסוימות' שעברו מן הערבית לקינה העברית בספרד " . מלבד זאת' יש לציין את הדמיון גם מבחינת התפיסה הכללית של הסוג . הקינה קרובה לשיר השבח' וכפי שראינו היא אף נחשבת למעין סוג משנה שלו' כיוון שהיא בבחינת ישבח למתים " / משה אכן עזרא מזכיר את שני הסוגים על פי רוכ זה בצד זה' » וכן הוא משלב דברי שבח למת בכל אחת מקינותיו . המסורת הערבית ניכרת במתכונתן הכללית : הקדמה או 'פתיחה קצרה' ' מעבר' גוף השיר וחתימה . אבל מתבונת הקינה' כפי שהיא מתגלית ביצירתו של משה אבן עזרא , בוודאי אינה פרי ההשפעה הערבית בלבד . השבח למת' למשל' אופייני כבר לקינה המקר...
אל הספר