פרק אחד־עשר הערות על החינוך הפוליטי

פרק אחד עשר הערות על החינוך הפוליטי לא בהיסח הדעת קראנו לפרק זה בשם 'הערות' לנושא חשוב . לא תמצא בו דידאקטיקה של תורת האזרחות או תורת המדינה , אלא קווים מנחים לעניין המטריד את תודעתו של המחנך לא מעט , אם רצונו לתת יותר כאינפורמציה על מנגנון המדינה . יש להדגיש אלמנטים פילוסופיים אשר במקצוע זה , וייתכן שייטב לו למקצוע זה אם יתעשר על ידי בעייתיות שהובלטה בהערותינו . אליבא דאמת : הנושא לא נעלם מעינינו במשך כל הפרקים הקודמים . מושג האופי לפי הגדרתנו ולפי תיאורנו נקבע על-ידי האחריות לגבי הזולת . 'הזולת' אינו פרט בודד אלא כל הפרטים שהם במגע או התקשרות מתמדת . לעתים קרובות התקשרות זו היא 'מאורגנת / בפרק העשירי ניסינו להראות את הסכנה שבהשקפות , אשר לפיהן 'החברה' אינה מאפשרת לפרט פעולה בתוכה ולמענה , השקפות אשר לפיהן ' החברה' היא מהות מיתית או מאגית . כל מאמץ חינוכי יורד לטמיון אם המחנך אינו יכול להניח , שהחברה היא חדירה ואינו יכול לקוות שהיחיד המחונך יכול להגשים את עצמו בתוכה ולפעול בה למען אושרם של מספר גדול ביותר של בני אדם . באן גם המקום להדגיש , שהדעה המוסרית שלנו אינה אתיקה של חברותה אינטי...  אל הספר
מוסד ביאליק