בסך הכול אני חושב שהמחלה היא קוץ בתחת ! שחר הסכים להתראיין ולספר את סיפורו בזמן אשפוזו השני בבית החולים במחלקת עור , כי ראה בכך תרומה צנועה למחקר על המחלה . לבוש במכנסי פיג'מה ובחולצה "אזרחית , " מסורק למשעי , הוא ישב על המיטה בחדרו מול מחשב ושיחק . זרועו הייתה חבושה בחלקה העליון , ובהמשך המפגש חשף את המקום והראה את הפצע - בעצם צלקת עמוקה שלהדיוטות נראית ככווייה . נראה היה שיחסו של שחר למחלה אמביוולנטי . בעוד היא משבשת את מהלך החיים המקצועי שלו , הכולל נסיעות רבות שיש בהן גם הרפתקאות וסיכונים , היא מאפשרת לו "רווח משני" - לקחת פסק זמן . "בית החולים זה ג'ונגל קטן שאפשר לנוח ולרבוץ בו , " הוא אומר . שחר סטודנט למחשבים שנה ג' ועובד בחברה המשווקת ציוד תקשורת . במסגרת זו הוא מרבה לנסוע לחו"ל . הוא מתאר עבודה תובענית ואינטנסיבית , שהקשתה עליו להתפנות לטפל במחלתו . בלית ברירה , לאחר התפרצות חוזרת של הלישמניה , הוא קטע את עבודתו לצורך הטיפול . את האשפוז הראשון הוא מתאר כחלק מהטיול , "עוד טיול של חודש , הפעם בבית חולים . היינו שני חבריה ודיברנו כל הזמן , היינו בעניינים . עכשיו זה חיתוך חד . למר...
אל הספר