המקדש בערד ומשפחת חובב חותן משה בחפירות הארכיאולוגיות בתל ערד , שפתחו בהן יי אהרוני ורות עמירן בשנת 1962 ושהמשיך בהן אהרוני החל בקיץ , 1963 נתגלו שרידים רבי עניין , העשויים לתרום תרומה נכבדה לידיעותינו על תולדות הנגב המזרחי בכלל , ועל תולדותיה של ערד המקראית בפרטי . היה משום הפתעה בחשיפת שרידיה של העיר הגדולה והמשגשת מתקופת הברונזה הקדומה א וב , שהשתרעה על פני שטח של מאה דונאם-והיתה מוקפת חומת אבנים . לא פחות מפתיעה היתה העובדה , שבאתר לא נמצאה עדות כלשהי ליישוב של קבע למן חורבנה של העיר הקדומה ועד ימי ממלכת ישראל . ונראים הדברים , שמאז הוקם היישוב , כנראה בתחילת המאה העשירית לפני סה-נ , התרכז בעיקר בגבעה הקטנה והנמוכה , שעליה נערמו במרוצת הדורות שכבות יישוב זו על גבי זו . בימי התקופה הערבית הקדומה נעזב המקום , ונתהווה התל הנישא , שבו נשתמר השם העתיק - תל עראד . אהרוני מייחס לתקופה הישראלית שש מצודות ( שכבות , ( VI-XI שנבנו זו אחר זו בפרק הזמן שבץ המאה הי' לפני סה-נ לבץ חורבנה של מלכות יהודה , ובהן בתי מגורים , מחסנים ומתקני-תעשייה עשירים במימצאים . מבחינת העניץ הנדון כאן מן הראוי לצי...
אל הספר