פרק שלושה עשר : אדוננו מורנו ורבנו מדובר במלך של ממש . מלך עם כיסא מלכות , עם שרביט מלוכה , עם בגדי פאר , עם מכונית שרד מפוארת , עם עוזרים , משמשים , יועצים ומעריצים . מדובר באדון . אדוננו מורנו ורבנו . בראש החסידות עומד הרבי , אלא שאין הוא רק מורה דתי . הוא שליט . הוא הכול . הוא מלך , משום שהיא , החסידות , נתפשת כממלכה . בעצם מדובר כאן בפילוסופיה מסוימת . הביטוי המלא שלה נמצא אצל הרבי ישראל מרוז'ין שחי במאה התשע עשרה . המושג המרכזי של הפילוסופיה הזו הוא אידיאל המלכות . " מלכות , "' עם "ת" הנהגית כמו "ס . " עיקרה של התפישה הזו קובע כך : יש באדם שני צדדים , פנימי וחיצוני . את הבעיות צריך להסתיר בחלק הפנימי . כלפי חוץ , חובה להיות בשמחה , בהדר . בחוץ צריך להיות לבוש בבגדי משי , גם אם אין לך מה לאכול . ישראל בני מלכים הם , וחובה עליהם להופיע כראוי . מספרים על הרבי מרוז ' ין , כי היה לובש נעלי עור יקרות ומהודרות , אבל לא היה לובש גרביים . כשהיה יוצא מנעליו המפוארות וצועד על השלג , היה יורד דם מכפות רגליו . כי בתוך הנעליים היו הרגליים חשופות , והן כאבו לו מאוד . השיטה של רבי ישראל מרוז'ין ,...
אל הספר