הטיות בזיכרון הנובעות ממעורבות רגשית מחקר על זכירתם של מאורעות אישיים מיוחדים יכול לזרות אור על הטיה זו . קבוצה של חוקרים ( Terr , Bioch , Michel & Shi , 1996 ) בדקה שתי קבוצות של ילדים מכיתה ג ושתי קבוצות של ילדים מכיתה י . בכל כיתה קבוצה אחת ראתה את התפוצצותה של החללית צ'לנג'ר בטלוויזיה והקבוצה האחרת שמעה על כך ברדיו . זכרונם של הילדים לאחר כחמישה שבועות הושווה לזכרונם לאחר ארבעה עשר חודשים . נמצא כי ככל שלנבדק הייתה מעורבות אמוציונלית גבוהה יותר כן היו זכרונותיו רבים ומדויקים יותר . נבדקים שמעורבותם הרגשית הייתה גבוהה פחות זכרו פחות , בלבלו את רצף המאורעות , ולא זכרו בדיוק היכן היו בעת הפיצוץ . המסקנה היא כי עצם המאורע הטראומטי אינו מבטיח עדיין זכירה יעילה , ויש מידה רגילה של שכחה גם כאשר מדובר במאורעות מיוחדים . המאורעות האישיים מתאפיינים בחשיבות האישית שמצמיד להם הזוכר , החוזר ומספר את המאורע לעצמו ולאחרים . חזרות אלה הן שיוצרות מעין שינון ומקבעות את המאורע בזיכרון ( להרחבה ראו : . ( Reisberg et ai ., 2007
אל הספר