מצב עמום מעלה את חשיבותם של הגורמים הסובייקטיביים כאשר המצב עמום , וחסר מידע נוסף שיפחית את העמימות , משתנים סובייקטיביים של הפרט מקבלים חשיבות גדולה יותר . מאידך גיסא , ככל שהעובדות חד משמעיות יותר , גוברת חשיבותן בתהליך הבחירה ופוחתת השפעתם של הגורמים הסובייקטיביים על הבחירה . מצב העמימות אינו נטוע בעובדות , אלא מדובר ב"עמימות נתפסת , " כלומר , באופן שבו הפרט תופס את העובדות . משמעות הדבר היא שגם ה"עובדות" אינן משוחררות מהסובייקטיביות של המחליט . במצבים שבהם אין הערכה מדויקת של סבירויות והסתברויות , אנשים נוטים להעריך סבירויות על פי נסיון העבר . אם שמענו לאחרונה על שני ניתוחי לב מוצלחים , הסבירות הנתפסת של הצלחה בניתוח לב עולה , ואם שמענו על שני תינוקות שמתו בעריסה , ההסתברות הנתפסת של אירוע זה עולה .
אל הספר