קריאת המפה ליקוי חמישי בשימוש בדגמים , על כל פנים חשש לכך , כרוך במד . שנוכל לכנות קריאת המפה : העדר היכולת להבין כי הדגם אינו אלא אופן מסוים של הצגה , ולא כל תווי הדגם מקבילים לאיזה קו אופייני בחומר הנחקר . דוגמה היסטורית , אולי חשובה ביותר , של משגה כזה היא המושג המוטעה על היחס בין גיאומטריה אווקלידית ובין חלל פיסי . את ההכרח ביחסים בין תיאוריות ובין הנחות בתחום הגיאומטריה ראו בטעות כהכרח הקיים בעצם טבעו של החלל האווקלידי , כאילו משהו חייב להיות נכון בנפחים פיסיים מפני שמשפט מקביל תקף בגיאומטריה . יחסים הכרחיים בדגם אינם , בדרך כלל , אחד מקווי מבנהו , העושים אותו לדגם . יחסים כאלה אומרים לנו מה הוא הדגם ולא לאיזה צורך נבנה . בכל דגם יש כמה . קווים שאינם שייכוניים , כלומר אינם שייכוניים לשוויון הצורה שבזכותו הדגם הוא דגם : כדרך שמפה עשויה להיות צבעונית , אף כי היא מייצגת את השטח למשל , סברה שהממלכה הבריטית היא ורודה בכל מקום מפני שכך היא מצוירת רק משום הגדלים והצורות , המתוארות בה . השגיאה של 'קריאת מפה , ' מה היא ? על המפה מבחינה מסוימת היא היפוכה של שגיאת הפישוט המופרז 1 תחת השמטה מ...
אל הספר