מיבחנים ושגיאות שימו לב כי דארווין' בכל מהלך הדיון הזה , מסתמך על ראיות של הסתברות , בלי שייחס להן בפירוש מהות כמותית . הביטויים שהוא משתמש בהם הם : 'אין זה מתקבל על הדעת , ' 'אין זה מסתבר , ' 'סברה מופלגת יותר מדי , ' 'מופלג מכל אפשרות סבירה , ' 'אינו קרוב אל הדעת' ' 'לא נמצא כמעט מקרה , ' ולסוף : 'נוכל להסיק בוודאות . ' בימינו מנסה הסטאטיסטיקה , להלכה ולמעשה , להחליף את הביטויים האלה באחרים ולפרט את הערכים המספריים , כדי לחזק , בכוח נתונים כמותיים מסוימים , השערה סטאטיסטית מסוימת . מתי מניחים לנו הראיות לומר : ' נוכל להסיק בוודאות ... ' או שהמםקנה שכנגד אינה מתקבלת על הדעת 1 דרך אחת להשיב על השאלה הזאת נודעה כמיבחן סט אטיס ט י ; זהו כלל האומר , בלשונו של ניימן' 'שאנחנו עושים מעשה A כאשר נקודת המידגם , שנקבעה בתצפית , מכוונת אל סוג מופרט של נקודות , ובכל המקרים האחרים אנו עושים מעשה . ' B לפי זה דומה שאפשר לנסח כללים רבים ושונים כאלה . בחירתנו במקרה זה , כמו בכל מקרה אחר של קביעת כללי מעשה , תלויה בתוצאות שתצמחנה לערכינו מתוך שפעלנו לפי הכלל . כשאנו מקבלים החלטה מעין זו , הננו עלולים ...
אל הספר