תורות הד & תברות מהצד ההיסטורי , הפירוש הראשון בזמן , ומכמה בחינות —הפשוט ביותר , מוצאו מהתורה האפריורית . המוסקת , כפי שאומרים , גם בהסתברות מאתימאטית כמשמעו הצר של המושג הזה . בדרך כלל מתפרשת כאן ההסתברות כיחס של מקרים חיוביים אל סך החלופות . שימושה הברור ביותר הוא בתחום משחקי ההימור : קוביות , קלפים , רולט וכדומה הם משחקים המהווים מערך קבוע של חלופות מפורשות . סיכויי המהמרים בחלופות הללו , או בצירופיהן , ניתנים לחישוב על ידי שימושים ישירים בתחשיב . אבהיר בדוגמה הן את השיטה האפריורית של התחשיב , הן את חוקיו הפשוטים . נניח שבמשחק בן שבעה קלפים , ארבעת הקלפים הראשונים שלי הם שתיים , שלוש , ארבע וחמש , כולם פיק . מה הם הסיכויים שאחרי קבלת עוד שלושה קלפים תהיה בידי חמישיה ( חמישה קלפים מאותו צבע . ( או רצף חמישה קלפים לפי סדרם המספרי ולאו דווקא מסדרה אחת ) ? ראשית , נעמוד על הסיכויים להשיג חמישיה מאותו צבע . לשם כך דרוש שאחד משלושת הקלפים הנותרים יהיה פיק . אחרי שכבר קיבלתי ארבע קלפי פיק , והם יצאו אפוא מגדר האפשרויות , פחתו הסיכויים כי הקלף הבא שאקבל יהיה פיק . נניח שבידי אחרים גלויים ע...
אל הספר