. 26 § הסתברות ואינדוקציה ביסוד כל מיני פעולות סטאטיסטיות מונחת זו שקוראים לה 'התיאוריה של ההסתברות . ' אני בוחר להשתמש,- לגבי המערכת המאתימאטית , בביטוי 'תחשיב ההסתברות' ולהשאיר את המונח 'תיאוריה' לפירוש ההסתברות , להשקפה על משמעותה ולהנמקתה . את התחשיב ניתן לפתח , על כל פנים — בהיקף רב מאוד , בלי כל קשר לתיאוריה מיוחדת כלשהי . יכולים אנו לראות 'הסתברות' כמונח פרימיטיבי לתחשיב , כדבר שאינו מוגדר אלא בסדרת פוסטולאטים המפריטים את תכונותיו הצורניות . התחשיב כשהוא לעצמו אינו נותן לנו הסתברויות מופרטות כלשהן ; עלינו להגיע אליהן בדרכים אחרות ; וכיצד — ? עניין זה תלוי בתורת ההסתברות המיוחדת שקיבלנו אותה . התחשיב הוא שמאפשר לנו להפוך הסתברויות נתונות להסתברויות אחרות . הוא מניח לנו לעשות חישובים , אם רק יש בידינו נתונים שנוכל להשתית עליהם את חישובינו . מצד זה דומה התחשיב מאד לאריתמטיקה . אם יאמרו לנו כי תרנגולת וחצי מטילה ביום וחצי ביצה וחצי , נוכל לחשב ולמצוא . כמה ביצים יטילו שבע תרנגולות בשבעה ימים ; אבל מאריתמטיקה בלבד לא נדע כלום על ריבוי הפרגיות —את המידע הזה עלינו לקבל ממקורות אחרים ....
אל הספר