הגדות הורות והזכות לאיתור השורשים הביולוגיים מרדכי הלפרין מבוא המשפט הרומי וממשיכיו במשפט הקונטיננטלי רואים את יחס ההורות של הורים כלפי צאצאיהם כנגזר מעקרון "המשפחה החוקית . " לפי גישה זו , ילד שנולד מחוץ למסגרת הנישואין הנו "לא חוקי" ואינו מוכר כבנו של אביו הביולוגי . לעומת זאת , המשפט העברי מאמץ בדרך כלל את תפיסת המשפחה הביולוגית הטבעית . משום כך אבהות ואימהות של הורים נקבעים ביהדות על פי הקשר הביולוגי בין ההורים לצאצא , גם אם הילד נולד מחוץ למסגרת הנישואין . המשפט הישראלי מצא סינתיזה בין שתי הגישות , וב"חוק האימוץ" שילב את ההכרה ביחסי הקירבה הביולוגיים עם נוחות פרקטית המזכירה יסודות מסוימים של המשפט הקונטיננטלי . חלק מעקרונות המשפט הישראלי - המשמרים את הקשר הביולוגי של המאומץ אומצו גם על ידי מערכות משפט מתקדמות אחרות בעולם . החוק השוודי התקדם עוד יותר : הוא מכיר בזכות הבסיסית של כל אדם לאתר את שורשיו הביולוגיים ומטיל על החברה את האחריות לשמר את הנתונים המאפשרים איתור כזה , גם אם לידתו היתה כרוכה בטיפולי פוריות שכללו 1 תרומת תאי זרע . העיקרון השוודי , שנגזר מעקרונות בסיסיים של זכויו...
אל הספר