... וסירובו של הכובש

... וסירובו של הכובש או אז אנו עדים להיפוך האיברים . משננטשה ההתבוללות , על שחרור הנכבש להתבצע על ידי כיבוש מחדש של ישותו ושל כבוד עצמי עצמאי . ההימשכות אל הכובש תבעה בשיאה את הכחשתו העצמית של הנכבש ; שלילתו של הכובש תהיה המבוא ההכרחי להתעשתותו . יש להיפטר מאותו דימוי מאשים ומשתק ; ומאחר שאי אפשר לעקוף את הדיכוי , יש לתקוף אותו חזיתית . לאחר שהכובש שלל את הנכבש כה ארוכות , הגיע תורו של זה לשלול את הכובש . אולם היפוך זה אינו מוחלט . אין בנמצא רצון ללא סייג להתבולל ולאחר מכן דחייה מוחלטת של המודל . בעיצומה של מרידתו , שומר הנכבש את הדברים ששאל ואת הלקחים של קיום כה ממושך בצוותא . כפי שחיוכה או הרגלי שריריה של רעיה ותיקה - גם בעיצומם של גירושים - מזכירים באופן משונה את אלה של בעלה . מכאן הפרדוקס ( שמציינים אותו בתור הוכחה מכריעה לכפיות הטובה שלו : ( הנכבש תובע ונלחם בשם ערכיו של הכובש , משתמש בדפוסי החשיבה ובשיטות הלחימה שלו . ( על כך יש להוסיף שזו השפה היחידה המובנת לכובש ( . אך מעתה , הכובש נעשה בעיקר שלילי , לעומת העבר , שבו הוא היה יותר חיובי . ובפרט , התנהגותו הפעילה של הנכבש היא שהח...  אל הספר