מבוא מאה השנים של ההיסטוריה האירופית שבין שנת 1460 לשנת 1559 היו תקופה של תמורות מהירות ומקיפות . כמו בכל תקופת מעבר מציוויליזציה אחת , מוגדרת היטב , לאחרת , המאפיין הבולט ביותר הוא השילוב העדין והמורכב של מסורת וחידוש , אסון והבטחה . משום כך ההיסטוריונים של המאות החמש עשרה והשש עשרה , בדומה להיסטוריונים של תקופת המעבר שבין העת העתיקה לימי הביניים , נאלצו תמיד להתמודד עם שאלות קשות במיוחד בבחירת פרספקטיבה ודגש . היסטוריונים מסוימים , שחקרו את המנהגים , האמונות והמוסדות של המאות החמש עשרה והשש עשרה , סיפרו את סיפורם בעזרת דימויים של אביב והתעוררות . אחרים הדגישו את הראיות לקיפאון , מסורתיות והתפוררות . עולם הדימויים שלהם הוא סתווי . הערכות סותרות לכאורה שכאלה משקפות את המזיגה המבלבלת והמרתקת בין ישן לחדש , המאפיינת את התקופה . האם היה המעתק מישן לחדש גם מעבר מן המדייבלי למודרני ? התשובה היא כן , אף כי היא מלווה בסייגים . הסייג הראשון נוגע לפיתוי לעשות רדוקציה של המדייבלי ל"טיפוס" סוציולוגי , למצוא את המהות היסודית של המדע , האמנות , הפילוסופיה , הדת או שיטת הממשל בימי הביניים ואחר כך ל...
אל הספר