סיפורים של ילדי הגן הבוגרים

גזי & ורגז של יללי הגן הגגגריס מגמת ההתפתחות של היכולת לספר סיפור מכוונת לקראת יצירת סיפור אוטונומי , המהווה מסגרת עצמאית ומופשטת שאינה תלויה בסביבת היווצרותו של הסיפור . כשלב במגמה זו עולה הדרישה לארגן את הטקסט תוך ציון יחסי מיקום , זמן וסיבה בין אירועים ומצבים . סיפור מינימלי דורש , על פי הגדרת לבוב , ( 1975 ) לחבר שתי פסוקיות עוקבות בקשר של זמן [ קשר טמפורלי . [ הדחף המניע את האירועים בסיפור דורש להוסיף גם קשרי סיבה ותוצאה ביניהם . במילים אחרות , כל אירוע הוא תוצאה מאירוע קודם ו הולכים לרופא כי חולים , ולוקחים תרופות כדי להבריא וכדומה . סביב גיל חמש-שש מתייצב ארגון הסיפור על ציר הזמן של התרחשות האירועים וסביב גיל שש-שמונה מתייצבת היכולת להוסיף לרקשרי שיבה . סביב גיל חמש כבר מתגבשת ההכרה באחדות הדמויות , דהיינו הילד כבר מפרש הופעה חוזרת של ישות כלשהי במספר סיטואציות כסימן לכך שיש קשר בין מצבים שונים שבהם חוזרת ומופיעה הישות . הדבר מקל על הילדים לקשר בין אירועים המופיעים , למשל , בסדרת תמונות או בספרון תמונות , ולסדרם בהתאם לרצף המעוגן בסדר הזמנים של התרחשותם , דהיינו לשרשר ביניהם . (...  אל הספר
מכון מופ"ת