א . לשון המקרא הקורפוס המקראי שבידינו , המכיל עשרים וארבעה ספרים , נכתב בידי מחברים שתים אשר חיו ופעלו בתקופות שונות ובמקומות שונים במשך למעלה מאלף שנים . במקרא נוכל להבחין בין רבדים שונים מבחינה ספרותית ( פרוזה לעומת שירה , ( מבחינה היסטורית ומבחינה גיאוגרפית ( יהודה לעומת ממלכת הצפון . ( מבחינה היסטורית ניתן להבחין בעברית המקראית בשלוש תקופות עיקריות : . 1 לשון הש > רה הקדומה , המשתקפת בעיקר בשירות המשולבות בספרי התורה ובנביאים ראשונים ( שירת הים - שמות טו ; שירת הבאר - במדבר כא ; ברכת בלעם - במדבר כג-כד ; שירת האזינו - דברים לב ; שירת דבורה - שופטים ה ; תפילת חנה - שמואל א ' ב ; שירת דויד - שמואל ב ' כב ) ובמזמורים בספר תהלים . . 2 לשון המקרא הקלסית ( לשון ימי הבית הראשון , ( המשמשת בפרוזה של ספרי התורה ונביאים ראשונים ובנבואה הקלסית של נביאים אחרונים . . 3 לשון המקרא המאוחרת ( לשון ימי הבית השני , ( הידועה לנו בעיקר מתוך היצירות המאוחרות שבספרי כתובים . לשון השירה הקדומה עושה שימוש מרובה ביסודות לשוניים ארכאיים , וכיוון שאין אלה באים לידי ביטוי בלשון ימינו , לא נרחיב את הדיבור בתיא...
אל הספר