עולם החלומות כחומר למחזות אז ' ן יתסקו , ( 1994-1912 ) מחזאי וסופר , העניק ליצירה התאטרונית את דימוי החלום . הוא ראה את שגרת החיים כתרדמת הנפש , ואת ראיית העולם המפוכחת - כחלום שבו הכול נראה מוזר ומוכר כאחד . וכך הגדיר יונסקו את הייחוד שבמחזה : המחזה מורכב מסדרה של מצבי-תודעה מסוימים , של סיטואציות נפשיות , אשר תוך כדי גילומן הדרמטי הן מתעבות יותר ויותר , נעשות יותר ויותר אינטנסיביות , מסובכות , דחוסות ... רק התיאטרון הוא שמעניק ללשוןהאדם את נוכחותם הנצחית המיידית של הדברים האמורים בה . רק הוא מסוגל לתת לאמת הטראגית של החיים את התבניות ההולמות אותה , בכוח המימוש הדרמטי . ( מגד , , 1986 עמ' ( 261-260 בהרצאה שנשא בהלסינקי אמר יונסקו : "בשבילי , התאטרון משקף על הבמה את העולם הפנימי , העולם המתקיים בחלומותיי , בייסור , " בתשוקותיי האפלות , בסתירות" הפנימיות , ואני שומר לעצמי את הזכות להשתמש בהם כחומר למחזות"" ( שם . ( יונסקו חיפש שפת סמלים ליצירה התאטרונית , והחלום שימש לו דגם . כמו החלום , גם מחזותיו מתקיימים בממדים שונים של חלל , זמן וטקסט . הדמויות שהוא שאף ליצור דומות לדמויות המתגלמות ...
אל הספר