פתיחה

0 תיחה ( בלהה ( 6 . 6 . 98 חלומה של בלהה מאיר את שאיפתו של האדם לרחף אל הלא-נודע ואת הסכנה הכרוכה בכך . אמצעי העזר שלו לבקר במחוזות עלארציים , כגון מיסטיקה ( קורא בהילות , ( נגלים כמשענת קנה רצוץ בשל עמימותם וחלקיותם . ברגע מסוים , ה"דבר" - קרי החלום , ספינת החלל שלנו המשוגרת אל הבלתי-נודע - מאבד גובה . אנו צונחים חזרה אל האדמה המוכרת לני : תחת להתעסק ב"לאנודע , " אנו מבכרים את רגלינו המתארכות , שהרי הן המכשיר הבטוח ביותר להלך על קרקע יציבה . ה '' נביא , " הקורא בהילות או בכף יד או בחלום , מושך אותנו אחריו אל מה שמסתתר מאחורי ה"עכשיו" המוצק והגלוי לעין , אך הוא מאבד את כוחותיו מהר . גינתו - חלקת אלוהים הקטנה שלו - מוארת רק למחצה , ובשעות החשכה הוא מגשש באפלה , נתקל בחפצים ובאנשים ומחבל בהם . איש ההילות , הקורא בצפונות העבר והעתיד , חש שהוא חשוף יותר משאר האנשים ושחשיפתו מסכנת את קיומו . הוא מייחל לכוח עצום , אמהי , שיגן עליו מפני הלא-נודע . כוח זה קשור אל פנימו , אל מקורות יניקתו , אל התתמודע שלו . הקורא בהילות קורא את ה"סיפור" שלו עצמו והחולמת יודעת זאת ומבקשת לנחמו * . חלק זה של חיבו...  אל הספר
מכון מופ"ת