. 4 ההסבר הפסיכולוגי לחלום העובדה כי הנבואה נמסרת במצב חלומי מעידה , לדעת הוגים מימי הביניים , שהאדם הוא רק כלי קיבול והעברה של המידע הנבואי ואיננו מקורו . בעת החלימה נמצא גופו של האדם ברגיעה , ולכן הפעילות העצמית של חושיו אינה עומדת בדרכם של המסרים הנבואיים . אילו הנבואה הייתה מתרחשת בזמן מדיטציה או ריכוז , היה יסוד להניח כי היא תוצאה של מאמץ שכלי של בן אנוש , אולם החלימה מוכיחה שהאדם אינו שותף ליצירת התכנים שהוא קולט אלא משמש רק מעין תחנת ממסר . החולם אינו מביע בחלום את מעמקי תודעתו , שאינו מודע להם בערות , אלא משרת כמדיום לכוחות על-טבעיים . החלום הוא אפוא מכשיר לקליטת ידע אלוהי , ידע שאדם רגיל אינו יכול לדעת מעצמו או לרכשו באמצעות חקירה מאומצת . הכוח האחראי להרכבה של רשמי החושים לכדי תמונה אחת או לכדי משל נבואי הוא כוח הדמיון , שתפקידו הכללי הוא לרכז את הנתונים שמספקים חמשת החושים וליצור מהם את תמונת המציאות . ואולם מאחר שהדמיון אינו אלא חיקוי של המציאות , יש חשש שהמידע שהוא מעביר לתודעה יהיה תלוש מן המציאות כבמקרים אחרים של מצג שווא : הזיה או שיגעון .
אל הספר