עמדתו שלאריססו חיבוריו של אריסטו סיפקו את הרקע המדעי להנחות היסוד בתחומי הדת והפילוסופיה בימי הביניים . בחיבורו ידיעות על בעלי חיים , שבו הוא דן בנושא השינה והיקיצה , אריסטו טוען שהפעילות החלומית , המיוחסת בעיקר לבני אדם , קיימת גם אצל בעלי חיים . אריסטו מסביר את השכלול היחסי של תופעת החלום בעובדה שילדים צעירים מאוד , שעדיין לא פיתחו את כושרם השכלי , אינם חולמים . ביחס לשינה וליקיצה אצל בעלי החיים , ברור לנו מעדות חושינו שכל הקרקעיים ובעלי הדם ישנים ומתעוררים . כי הרי כל אלה שיש להם עפעפיים עוצמים אותם כשהם ישנים ; כמו כן נראה שלחלום חולמים לא רק בני האדם , אלא גם סוסים וכלבים ופרות , וכן כבשים ועזים וכל בני הסוג של היולדים חי ובעלי ארבע רגליים . הכלבים מגלים זאת על ידי הנביחה . ביחס למטילי ביצה , דבר זה אינו ידוע , אך ברור הוא שהם ישנים [—] האדם הוא החולם ביותר מבין בעלי החיים . אצל הצעירים מאוד ואלה שעדיין לגמרי ילדים אין כלל חלום , והוא מתחיל אצל הרוב בערך בגיל ארבע או חמש שנים . וכבר היו גם גברים ונשים אשר לא חלמו כלל שום חלום מעולם . אצל אחדים מאלו קרה שעם התקדמות הגיל חלמו , ואחר...
אל הספר