תסיסת החלום במקרא

תסיסת החלום במקרא המקרא מבחין בין חלום אישי לבין חלום נבואי או התגלותי , אך אין זו הבחנה חד-משמעית . ערפול מצב החלימה בא לידי ביטוי בסמלים דומשמעיים הנגלים בו ובמשמעות הלשונית הטמונה בהם . פתרון הצופן הלשוני של החלום קשור במגוון המשמעויות הלשוניות ובעומקן . ערפול מכוון זה והידע הנסתר שהחלום נושא - בדרך כלל כלפי מה שעדיין לא התרחש - גורמים לכך שגם חלום "רגיל" נושא בחובו משמעות נבואית . המקרא מתייחס לחלומות רגילים כאל יצירה עצמית של החולם . אחיו ואביו של יוסף התייחסו לחלומותיו כאל יהירות שאינה יודעת גבולות . 4 ראו : צ ' גיורא , הפסיכולוגיה של החלומות , תל אביב . 1989 ( בראשית לז . ( הם כינו אותו בשם "בעל החלומות הלזה , " דהיינו שדמיונו מוליך אותו הרחק מן המציאות , אולם בפועל הם הבינו היטב את החלום 5 ולא נזקקו לשירותו של פותר חלומות . דברי הנביא ישעיהו מספקים סימוכין לגישה שאין החלום אלא מחוז דמיוני , שבו החולם מגשים שאיפות שלא מולאו בשעות הערות -.והיה כחלום חזון לילה המון כל הגרם הצבאים על אריאל , וכל י צביה ומצדתה והמציקים לה . והיה כאשר יחלם הרעב והנה אוכל , והקיץ וריקה נפשו , וכאשר יח...  אל הספר
מכון מופ"ת