2. גישות מחקר: דרמטית, סמיוטית־תרבותית, היסטורית

. 2 גישות מחקר : דרמטית , סמיוטית תרבותית , היסטורית הדיון בדרמה הטלוויזיונית התפתח מאוד בעשורים האחרונים , ואפשר להצביע על מספר כיווני מחקר ופרשנות אצל העוסקים בה , וביניהם שלושה כיוונים שניתן לכנותם : דרמטי , סמיוטי תרבותי והיסטורי . כיוונים אלה משלימים אלה את אלה . נמצא גם שימושים בתיאוריה הנראטיבית , בחקר קהלים ובהתקבלות , בלימוד הדרמה הטלוויזיונית על פי ז'אנרים , בניתוח אידיאולוגי של טקסטים טלוויזיוניים , בכיוון הפסיכואנליטי , ב"קריאה" ופענוח על פי הביקורת הפמיניסטית , בלימוד של הטלוויזיה כמדיום פוםטמודרני ועוד . גישה דרמטית מרטין אסלין מפרסם מאמרים בנושא הדרמה הטלוויזיונית עוד משנות ה 70 של המאה ה 20 ( תחילה בכתבי עת בנושא התיאטרון . ( נקודת המוצא של גישתו היא בהבנת הטלוויזיה כמדיה דרמטית , דהיינו תפיסתה כהמשך , תוך שינוי , לאמנויות דרמה אחרות , במיוחד לתיאטרון ולקולנוע . אסלין סבור , כי "הטלוויזיה סייעה להיווצרותה של מהפכה של ממש בחייהם של אנשים רבים . " הביטוי "מהפכה , " שבו בחר אסלין , הוראתו היא : שינוי רדיקלי שיש לו השפעה מכרעת על המין האנושי , כמו השליטה באש , המצאת הגלגל...  אל הספר
מכון מופ"ת