השתמעויות להכשרת מורים גננות ומורים נמנעים מלדון עם ילדים בתכנים אקטואליים בשל מטענם הרגשי המורכב . לטענתנו , דרוש מצדם שינוי של ממש באופן תפיסת המדיה , שינוי המתבטא בנכונות לראות טקסטים תקשורתיים כסוגה נפרדת וייחודית . למעשה , כל אירוע יומיומי המיוצג במדיה הוא טקסט המזמן התמודדות . כאשר נקנות מיומנויות הקריאה של מבע המדיה , הן מקלות על התגובה הרגשית הראשונית הקיימת בעת המפגש , בעיקר כשמדובר בטקסט חדש העוסק באקטואליה . כך קורה למשל שבכתבה חדשותית מסתמנת היכולת להתגבר על הצד המאיים שבטקסט , הודות לידיעה שמדובר בטקסט סיפורי המופיע באופן תדיר ושגרתי , טקסט שיש בו חזרות ושתבניתו המוכרת מאפשרת לצופה לשער כיצד ומתי יסתיים . לעומת זאת , התבנית המוכרת , הנוחה לזיהוי , עלולה להוביל לתחושה של "אשליית המוכר . " הזיהוי המידי של תבניות אלו עלול לגרום לחוסר ערנות ולתפיסה שטחית של הטקסט הטלוויזיוני שממילא , בשל מוסכמות הטבועות בו ובשל שיוכו לסוגת המדיה , בנוי ככזה . מבנה הטקסט הטלוויזיוני , המזכיר לנו מבנה סיפורי על מרכיביו המוכרים והשגויים , הולם את הצרכים ואת יכולת ההבנה והחשיבה של ילד בגיל הרך . ב...
אל הספר