חישובי הקץ של חכמי אשכנז מרש"י ובני דורו ועד לתקופת בעלי התוספות אפרים קנרפוגל במאמרו החשוב על המשיחיות בימי הביניים , שפורסם לפני כארבעים שנה , טען גרשון כהן שהמשיחיות הרבנית באשכנז היתד , מתונה ושקטה בהשוואה לזו שבספרד . רבני אשכנז עסקו בחישובי הקץ , אך הם הציעו תאריכים רק על פי חלומות או גילויים אחרים של תאריכים וחשבונות שהגיעו אליהם , או על פי מסורות של גימטריות אזוטריות שקיבלו ולפעמים הרחיבו אותן . לעומתם , חישובי חכמי ספרד נבעו מהשכלת החכמים עצמם : הם פירשו וניתחו את הפסוקים והפרקים הרלוונטיים שבתורה , בספר דניאל ובספרים אחרים , ומיינו וסידרו את התקופות השונות שעברו על העם היהודי בכדי להגיע למסקנות כאילו מדעיות , ולהקים דגמים שעל פיהם אפשר לשער , באופן פעיל , מתי המשיח יבוא ' . כנגד הסברו של בהן טען ישראל יובל שיהודי אשכנז גילו דווקא שאיפה מאוד נמרצת לדעת את מועד ביאת המשיח ( ואת תקופת המשיח כשלעצמה . ( בהשפעת הסביבה הנוצרית ראו חכמים בצפון צרפת במאה הי '' ב את סוף האלף החמישי בשנת 1240 כמועד הגאולה , ובעלי התוספות שעלו משם ארצה בסביבות שנת 1210 עשו כן , לדעת יובל , מחמת המשיחיות...
אל הספר