שבויים בגרמניה : עבודת כפייה - גירוש - ירידה למחתרת פוגרום "ליל הבדולח " וכליאתם של הגברים במחנות ריכוז הניעו יהודים רבים בשנים 1939-1938 להגר , כצעד של ייאוש , לכל מקום שהיה באפשרותם להגיע אליו . לאחר מכן עדיין יכלו הנותרים לנקוט צעדים במטרה לעזוב את גרמניה , אך למן פרוץ המלחמה , ועד לאיסור המוחלט על הגירה באוקטובר , 1941 רק מעטים הצליחו בכך . בספטמבר 1939 חיו ב " רייך הישן " , Altreich ) כלומר גרמניה בלי אוסטריה ) כ 185 , 000 יהודים על פי הכרתם , ( Glaubensjuden ) כפי שנקראו . ואוכלוסייה זו , שביטוחי החיים שלה , ' וכן הזהב והכסף שהיו ברשותה , כבר נגזלו ממנה , הוסיפה להתרושש , לאחר שחויבה במסירת נכסים פרטיים כ " דמי כופר" בגין נזקי פוגרום "ליל הבדולח . " יתר על כן , כיוון שרוב העוזבים היו צעירים , וברובם המכריע גברים , הייתה האוכלוסייה הנותרת קשישה למדי , ומנתה עודף גדול של נשים ( למעט קבוצת הילדים עד גיל . ( 15 רק 16 % מן היהודים שנותרו בגרמניה היו עדיין משולבים במעגל העבודה , וגם אם מוסיפים את אלו ששהו בהכשרות , ומונים רק אנשים בגיל העבודה , ( 59-15 ) יהיה מספר המועסקים באותה תקופה...
אל הספר