חברות יהודיות , שכירים ובעלי מקצועות חופשיים בתקופת ויימר גם בתקופת רפובליקת ויימר היה המערך המקצועי והחברתי של האוכלוסייה היהודית טבוע בחותמם של אנשי המסחר . מבין כלל המועסקים היו הסוחרים , 61 % עובדי התעשייה ובעלי המלאכה , 24 % המועסקים בשירות המדינה ובעלי המקצועות החופשיים קרוב ל . 10 % נוסף על כך , חלקם של "העצמאים הבלתי מועסקים " בקרב היהודים - דהיינו הללו שפרנסתם על הונם , ומקבלי גמלאות וקצבאות - היה גדול במידה ניכרת מאשר באוכלוסייה כולה : 15 . 4 % בשנת , 1925 ו 20 . 2 % בשנת . 1933 ראוי לציין , שכאשר הבסיס להשוואה אינו האוכלוסייה הגרמנית כולה , כי אם קבוצות אוכלוסייה החיות בתנאי חיים דומים - רוצה לומר , בעיקר אוכלוסייה עירונית - הופך המערך המקצועי היהודי קרוב יותר לזה של כלל האוכלוסייה . משמעות אחת של ההתמקדות במסחר הייתה שיעור גבוה של עובדים עצמאיים . בעל מעמד זה לא היה תלוי במעביד , בין יהודי ובין שאינו יהודי , ויכול , ראשית לכול , לשמור את מצוות הדת . המסורת הארוכה והיעדר התלות , שנקשרו בענף המסחר , הטביעו את חותמם גם על יוקרתו . הלשכה היהודית להכוונה מקצועית judische ) ; M...
אל הספר