עמדות כלפי עבודה קשה לזהות את משמעותה של העבודה בתוך ספרי הזיכרונות והיומנים . רוב היהודים תיארו את עבודתם , אולם רק לעתים רחוקות התייחסו למשמעות הקיומית של עבודה . בניגוד לוויקטור קלמפרר , רובם התייחסו לעבודה כמובנת מאליה , לא כברכה ואף לא כקללה , לא כמקור לסיפוק עצמי ואף לא כמקור לתחושת ניכור . אף על פי כן רבים התגאו בהקמה או בהרחבה של עסקיהם , וחלקם דיווחו על הנאה מעבודתם . כאשר תיארו כמה קשה עבדו , הם הקדישו תשומת לב לערכיהם הבורגניים ולחוויותיהם העמוקות , דיווחו כמה שעות השקיעו מדי יום בעבודה , ועם כמה מכשולים התמודדו . יהודי הכפרים במיוחד תיארו שעות עבודה ארוכות וקשות . בנו של סוחר בהמות יהודי מהסן זכר את המוטו של אביו : "מי שנח - מעלה חלודה . " אבות ובנים עבדו יומם ולילה . לעתים "היינו שבים הביתה זמן קצר לפני חצות , ובשלוש או ארבע לפנות בוקר היה עלינו לגרור את עצמנו מחוץ למיטה . " מעטים הודו שהאטו את הקצב , אם כי הצביעו על אחרים שעשו זאת : "אין ספק ... שרבים מבין עמיתינו לעסקים ... לא עבדו כל כך קשה כמונו , ולא היו קפדנים כמונו ... [ אולם ] חשנו אושר וסיפוק כשהיינו עסוקים . " "ע...
אל הספר