השכלה אקדמית נער בן 18 בפרוסיה שהשלים את לימודיו בגימנסיה ואת בחינות הבגרות הצטרף לאליטה קטנה שמנתה בין אחוז אחד לשניים מבני גילו ממין זכר . כ 65 % עד 75 % מבין אותם בוגרים שאפו להמשיך לאוניברסיטה , והשאר שקלו להשתלב בעסקים או ברמות הנמוכות של השירות הציבורי . במהלך תקופת הקיסרות גדל במהירות מספרם של הסטודנטים בני כל הקבוצות הדתיות . אלו קיוו להפוך לעורכי דין , רופאים , מורים , בעלי משרות בכירות בשירות הציבורי , או לכהן במשרות דתיות . בשל אופיו האנטישמי של שוק העבודה התרכזו יהודים בשתי האפשרויות הראשונות , שבהן יכלו להשתלב כעצמאים . הרוב הגדול של נערים יהודים ששקלו לרכוש השכלה אקדמאית באו ממשפחות מבוססות . אולם גם יהודים עניים למדו ' , בסיוען של קרנות יהודיות או של המשפחה המורחבת . הם היו עשויים לפנות לעזרתו של דוד או אח , "אם ... [ הסטודנט ] עשוי היה להוסיף לכבודה ולשמה הטוב של המשפחה . " אחיו של ויקטור קלמפרר מימנו את השכלתו , משום "שאנחנו מעדיפים פרופסור על פני ... עיתונאי ... תואר של דוקטור ... יביא תועלת גם לך וגם לנו . " הוגו מרקם , אשר הוריו לא יכלו לממן את לימודיו , למד בתחילה...
אל הספר