מגורים הבתים שיהודים התגוררו בהם הושפעו ממיקום , ממעמד ומעיסוק . בכפרים הקטנים של באדן התגוררו יהודים סמוך לבהמות שלהם או לעסקיהם . משפחת מרקם מזנדהאוזן , למשל , התגוררה בבית בן שתי קומות ליד מרכז העיירה . הכניסה לבית הייתה דרך המסעדה שבקומת הקרקע . חדר המגורים של המשפחה נמצא ליד המסעדה , והיה מחובר למטבח . דלת המטבח נפתחה אל חצר שגבלה בלולים של תרנגולות , ושהיו בה גם אווזים , פרות , עזים וסוס . המפעל לסיגרים , ששכן במבנה נוסף בן שתי קומות בבעלות המשפחה , פנה אף הוא לחצר . קומת הקרקע של המפעל הכילה את המשרד וחדר להתםסת הטבק , ובקומה השנייה שכן בית מלאכה , שהעסיק כשלושים פועלים . האבק והזוהמה של המפעל גרמו לבנו של בעל הבית להימנע מעישון עד סוף ימיו , וכך גם הדוגמה של אביו , שהיה מעשן בשרשרת , עד ש " הניחוח הדוחה של הסיגר חדר לכל החדרים [ של ביתם . " [ מאחורי המפעל יכלו הילדים לשחק בתוך גן רחב ידיים שבו גדלו בשפע תות שדה , אוכמניות ועצי אפרסק , תפוח ואגס . עבור חלק מיהודי הכפר של אותם ימים נותר העולם סגור למדי : הבית , העסק המשפחתי , הגן , ושטחי המגורים של המשפחה - כולם היו מחוברים וצמוד...
אל הספר