שכירים ועניים תעסוקה בחברות מסחריות שימשה עבור גברים יהודים רבים שלב ראשון בקריירה , שבמהלכו יכלו להשתכר למחייתם בעוד הם רוכשים מיומנויות עסקיות . רבים עבדו אצל אבותיהם או אחיהם . בבראונשווייג נשארו השכירים בחברות שבהן עבדו כמעט 14 שנים בממוצע ( ו 17 שנים אם עבדו אצל קרובי משפחה . ( חלק מהמעסיקים סייעו לעובדים לשעבר להתבסם בעסקים באופן עצמאי , או הפכו אותם לשותפים , אולם חלק מהשכירים מעולם לא הגיעו לעצמאות . שכירים בחברות מסחריות עסקו בהנהלת חשבונות , בהתכתבות , בשירות לקוחות , באריזה ובמשלוחים , ואף נסעו לירידים ולשווקים מטעם העסק . חלקם אף יצאו לשטח כרוכלים , וחלקו את רווחיהם עם המעסיקים . שכירים התגוררו לעתים קרובות עם משפחתו של המעסיק . יעקב אדם בן ה , 18 אשר התגורר בפינה זעירה בעליית הגג של בית מעסיקו בגלוגאו , נדרש להשגיח על ספר החשבונות ולהוציא חשבוניות . אשת מעסיקו הורתה לו להציג בפני הלקוחות סוגים שונים של אריגים , לגלגל אותם ולהחזיר אותם למקומם , מיומנויות שעדיין לא שלט בהן . היה עליו לארוז סחורות כדי להביאן לירידים , לנסוע לשם עם מעסיקו ולהקים את הביתן בשוק . הוא לא קיבל ד...
אל הספר