ילדות

ילדות הקטע שלהלן לקוח האוטוביוגרפיה של מחבר אלמוני , המתאר את שבע עשרה השנים הראשונות בחייו , משנת 1668 עד שנת . 1685 אלו הם , קרוב לוודאי , זיכרונות הילדות העגומים ביותר מבין ספרי הזיכרונות שפורסמו בתקופה זו , כאשר הם מציגים בבהירות רבה את מה שאפשר לכנות "ההיסטוריה הנגדית " ( counter-history ) של חיי המשפחה היהודית : אבי התחיל ללמוד עמי גמרא מסכת סוטה למד לי ההלכה פעם או שתיים ואני לא הייתי רגיל מעולם בסוגיות של אביי ורבא ולא במשנה וכן עברו וחלפו מספר ימים ושנים ולא למדתי שום דבר עד שהייתי כקוץ בעיניי כן הן בעיני אא"י לפי שהייתי בער מגודל בצחנות בלי נקיון שלא היה אם וזוכר אני שהייתי בן י"א ולא היה לי מכנסיים הנקראים הוזין ויחף בלי מנעלים ואין משגיח עלי כי באמת אא '' י היה מטופל בבנים קטנים כי אז ילדה לו אשתו כמעט בכל שנה או בן או בת ובוודאי מי שהיה מבשר לו אז על מיתתי היה בעיניו בשורה טובה לפי שראה אותי בור ולא הייתי שוה לשום דבר עד שקץ בחיי . כמה ממחברי הזיכרונות לא הרבו לכתוב על ילדותם , ולא על זו של ילדיהם , אך רובם תפסו ברמה כזו או אחרת את הילדות כשלב מובחן בחייהם . המחבר האלמוני ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי