סיכום

סיכום הדינמיקה של חיי המשפחה של היהודים בגרמניה בראשית התקופה המודרנית לא הייתה שונה במובהק מזו של שכניהם . למעט משפחות של עשירים נישאו נשים בדרך כלל בין סוף שנות העשרה לשלהי שנות העשרים לחייהן , וגברים נישאו בדרך כלל בשנות העשרים . ממדי המשפחה לא היו גדולים מאוד , ואף לא היה סביר שיהיו כך , לאור העובדה שגיל הנישואים לא היה שונה מהותית מזה של לא יהודים . בעלים ונשים חלקו ביניהם את האחריות באופן שאף הוא היה אופייני לחברה סביבם , אך הגבלות על מגורים ומשלח יד יצרו הבדל אחד מהותי ומשמעותי בין חיי משפחות יהודיות לנוצריות . הסבירות שגברים ונשים יהודים כאחד יעזבו את עיר הולדתם כדי להקים משפחות ומשקי בית משלהם הייתה גבוהה יותר , והייתה אף סבירות גבוהה שגברים , שעבדו במסחר יותר מאשר בחקלאות , יימצאו הרחק ממשפחתם כדי לפרנס אותה . 52 ראו למשל שו " ת נודע ביהודה , מהדורה קמא , חושן משפט , סימן ט . תזכיר פרוסי משנת 1794 העלה את השאלה , האם ירושה צריכה להתחלק בין האלמנה לילדיה על פי ההלכה היהודית , או על פי חוקי המדינה . 53 1794 , Nr . 14 auf die Anfrage der Breslauschen Oberlands Regierung" , I Rep...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי