על מושגים רווחים בשיח החינוכי לפני כעשרים שנה כיכבה בעיתונות היומית ועל לוחות המודעות בחוצות הערים כרזה בעלת כוונות חיוביות עד מאוד , שקראה לציבור לתרום למען ילדים במצוקה . בכרזה נראו בית ירוק עם גג אדום משופע , ילד וכתובת : "גג לילד המפגר . " כיום קשה להניח שגוף ציבורי כלשהו יעמוד מאחורי כתובת מעין זו ( אם כי הדאגה ל"ילד כעל הצרכים המיוחדים" עדיין קיימת . ( אחת התופעות השכיחות כחינוך ככלל ובחינוך הומניסטי בפרט הוא המירוץ המתמיד של שפת השיח החינוכי אחר משמעויותיו , בשאיפה להעניק לכוונות ולרעיונות המופשטים לבוש מילולי נאות , מדויק , ברור , ועם זאת , ברוח הזמן , גם " תקין פוליטית" ( טאוב , . ( 1997 מחנכים ותיקים מאוד זוכרים עדיין מונחים כגון . "מפגרים , " "מופרעים , " " עבריינים , " שהיו נהוגים בשיח החינוכי בשנות החמישים והשישים , והוחלפו במונחים כגון : "קשי חינוך , " "קשי הבנה , " "קשי הסתגלות , " "חסוכי תרבות , " שהוחלפו במונחים כגון : "חריגים , " "טעוני טיפוח , " ואלה הוחלפו במונחים כגון : '' בעלי צרכים מיוחדים , " "פגועים" או "מאותגרי ... ( משהו . " ( אותם מחנכים ותיקים יוכלו להעיד כ...
אל הספר