מבוא תופעת ההתאבדות היתה מאז ומתמיד מוקד של התעניינות בקרב העוסקים בתחומי דעת שונים הקשורים להתנהגות האנושית . הפילוסוף הצרפתי אלבר קאמי כתב כך בפתיחה לספרו המיתוס של סיזיפוס . ( 1978 ) "בעיה פילוסופית רצינית באמת יש רק אחת : ההתאבדות " . הדיון הפילוסופי כסוגיית ההתאבדות מסייע להאיר את המשמעות של החיים באמצעות התמודדות עם השאלה המאתגרת : מדוע בני אדם אינם מתאבדים למרות האבסורד , לדעתו של קאמי , שבעצם מהותם של החיים ? התשובה על השאלה הזאת שנותנת הגישה האקזיסטנציאליסטית בפילוסופיה , היא שבני אדם בוחרים בחיים . ההנחה העומדת בבסיס הטענה הזאת היא , שעל אף הצער והייסורים שבני אדם חווים בחייהם , הם מעדיפים אותם על האפשרות של מוות . לפיכך עצם הדבר שאנשים מסוימים בוחרים במוות מעורר סקרנות ותהייה . היבט נוסף של מסתורין האופף את תופעת ההתאבדות הוא הסתירה הפנימית שבעצם המעשה בין יצר ההישרדות , המניע כל יצור חי להמשיך לחיות גם אם הדבר כרוך במאבקים נואשים , לבין ההחלטה של האדם לשים קץ לחייו במו ידיו . הרצון לפזר את ערפל המסתורין הזה נתקל בקושי אמפירי . הבנה של כל תופעה אנושית מבוססת על חקירה ישירה ש...
אל הספר