הקשר מורה-תלמיד - נקודת מבט תיאורטית על אף המורכבות הרבה של יחסי הגומלין שבין המורה לתלמידיו , בולטים בהם שני מרכיבים בסיסיים : האחד , דידקטי במהותו , הכרוך בתהליך ההוראה-הלמידה , והאחר , פסיכולוגי במהותו , הבא לידי ביטוי בקשר הבין-אישי המתפתח ביניהם , מקצתו במודע ומקצתו שלא במודע . מרכיב ההוראה-הלמירה הוא מובנה , פורמלי וברור למדי : התפקידים של המורה והתלמיד מוגדרים למרי והציפיות ברורות ומוסכמות על הכול , דהיינו הרחבת הידע של התלמיד . יש לציין , שתהליך זה מאופיין בקשר מורה-תלמידים יותר מאשר בקשר מורה-תלמיד , כיוון שהמורה הוא מורה של כולם , ועליו להקנות מידה שווה של ידע לכל תלמיד ותלמיד . התהליך הבין-אישי מובנה הרבה פחות מאשר תהליך ההוראה-הלמידה , הגדרתו מעורפלת , והוא כרוך כמתן תשומת לב מיוחדת לתלמיד זה או אחר , על פי הנסיבות והצרכים האישיים הייחודיים לכל תלמיד . כמו התלמידה שדבריה הובאו לעיל , יש תלמידים המפתחים קשר רגשי עמוק עם המורה יותר מאחרים , ואולם יש תלמידים הרואים במורה מקור של ידע בלבד . תהליך בין-אישי מתפתח מעצם טבעו של המפגש המתמשך והאינטנסיבי בין שני השותפים בחוויה החינוכ...
אל הספר