תפיסת הייצוגים החזותיים כשפה ופענוחה כאוריינות חזותית: גישות תיאורטיות

תפיסת הייצוגים החזותיים כשפה ופענוחה כאוריינות חזותית : גישות תיאורטיות מן המונח "טקסט חזותי" משתמעת קיומה של שפה חזותית . השפה החזותית , בדומה לשפה המילולית , היא אמצעי תקשורת וכלי ביטוי המשקף מציאות , מעביר מסרים ומוליך משמעויות . אבל לשפה החזותית , כמו לשפה המילולית , יש גם פוטנציאל לעצב מציאות ולהשפיע עליה . ( Stables , 2001 ) שפת הייצוגים החזותיים ניתנת לקריאה ולפרשנות על בסיס התורה הסמיוטית . הסמיוטיקאים חוקרים כיצד נוצרים מובנים המשמשים לא רק לצורכי תקשורת , כלומר להעברת מסרים , אלא גם לשם בנייה וקיום של מציאות . הסמיוטיקה פותחה לראשונה בראשית המאה ה20- על ידי אבי הבלשנות המודרנית , פרדיננד דה סוסיר , ( De Saussure ) בעיקר לצרכים של פרשנות השפה המילולית . דה סוסיר הציע גישה חדשה לחקר השפה . הוא טען כי משמעותי יותר לחקור את השיטה שעל פיה פועלת תופעת השפה מאשר ללמוד את התפתחותה ההיסטורית . לשם כך הוא הבדיל בין "אירועים" מיוחדים בשפה שכינה אותם - "דיבור" ( parole ) לבין השיטה או ה"קוד" המניע "אירועים" אלה , שאותו כינה "שפה" . ( Saussure , 1974 ) ( langue ) - גישה זו מבטאת אפוא תפיס...  אל הספר
מכון מופ"ת