דמות החמור בספרות הילדים העברית חמורים היוו חלק בלתי נפרד מן הנוף של תקופת היישוב , ונתפסו כאחד המאפיינים של המרחב הציוני החדש . החמור שימש ככלי עבודה , ובמקביל רכש בהדרגה מעמד של חיית מחמד . גרשון ברגסון עמד זה מכבר על התופעה , כי מרבית החמורים בספרות העברית זוכים לעיצוב חיובי המדגיש את חכמתם ( ברגסון , . ( 17 : 1991 אך עצם הבחירה במאפיין החכמה , משמרת במובלע גם את הסטריאוטיפ השלילי שלו , והצורך לשרש סטריאוטיפ מעיד על מידת טמיעתו בתרבות . הסטריאוטיפים התרבותיים המנוגדים של החמור המשיכו , אם כן , לשמש בערבוביה את ספרות הילדים הארצישראלית , וממשיכים לשמש גם את ספרות הילדים הישראלית עד ימינו . להלן אציג דוגמאות לאופנים בהם שימרה ספרות הילדים את המאפיינים הסטריאוטיפיים השליליים כמו גם החיוביים של החמור . חיית מחמד : החמור אצל אליעזר שמאלי ולאה גולדברג בספרות הילדים העברית עוצב החמור לעיתים קרובות בדמות חיית מחמד . שירים וסיפורים עבריים רבים לילדים מתארים את החמור על דרך ההקטנה ( חמור קטן , חמודון ) ומייחסים לו חביבות ונועם הליכות ( יצחקי [ כדפוס . ([ סיבת הדבר נעוצה ככל הנראה בהתקבלותו של...
אל הספר