ממלכת סוד בתוך מדינה דמוקרטית: על קבלת החלטות ובקרה בנושאי גרעין בישראל

ממלכת סוד בתוך מדינה דמוקרטית : על קבלת החלטות ובקרה בנושאי גרעין בישראל אבנר כהן המתח בין איכויותיו ודרישותיו הייחודיות של הנשק הגרעיני לבין ערכי הדמוקרטיה הליברלית אופייני לעידן הגרעיני . המתח הזה צץ בכל מקום שבו עסקו דמוקרטיות בפיתוח גרעיני . כבר בראשית כינונו של הפרויקט הגרעיני הראשון , " פרויקט מנהטן , " היה ברור שבניית תשלובת גרעינית תחייב יצירת מסגרות ממלכתיות סגורות ואפופות סוד , שיתפקדו כמעין " מדינה בתוך מדינה" ושייווצר מתח , אם לא סתירה גלויה , בינן לבין אושיות הדמוקרטיה הליברלית וערכיה . היה ברור גם שהשלכות שעת החירום יאלצו את הדמוקרטיה להיכנע לדרישות הביטחון . יש להבין את ההקשר ההיסטורי שבו נוצקו תבניות הכניעה המוחלטת של הדמוקרטיה לדרישות הביטחון והסודיות . העידן הגרעיני נולד כמעט בד בבד עם המלחמה הקרה . התקווה שהפצצה האטומית תעבור מן העולם באמצעות מערכת פיקוח כלל עולמית לא צלחה . הכוחות ההיסטוריים שכוננו את המלחמה הקרה היו חזקים ממנה . לא רק שהפצצה לא סולקה אלא שהיא זכתה ללגיטימציה ואפילו לברכה מצד הדמוקרטיות המערביות . היא נתפסה כהכרחית להגנה על המערב מפני הקומוניזם , וה...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים