פרק רביעי עם ארבעת הכרכים בימים שלאחר השרפה , לאחר שעיכל את ממדי האסון , נענה עגנון להזמנת ידידים לבוא ולנפוש בביתם שבכפר בטורינגיה . כל מקורביו ניסו לתמוך בו ; שוקן העניק לו גם תמיכה מוסרית וגם סיוע חומרי וטכני ; בובר וביאליק שלחו לו מכתבי הרגעה ועידוד ; עורכי דין יהודים מן המפולפלים שבפרנקפורט יצאו לעזרתו ובדקו את האפשרות שיזכה בפיצויים . "שמעתי בצער על מה שקרה לידידך עגנון " כתב הפילוסוף שבע הייסורים פרנץ רוזנצווייג לבובר , שדיווח לו על השרפה , ובייחוד על אובדנו של "ספר החסידות . " "לא , רק המוות מוחק ; האש איננה מוחקת . " דברים כבדי משקל אלה לא נפלו מן הסתם על אוזניים ערלות . את דרכו לארץ עשה עגנון לבדו . בני הזוג סיכמו ביניהם כי מוטב שעגנון ייסע תחילה , יתבסס בארץ , יאתר מקום מגורים , יבחן את האפשרויות שלפניו ורק לאחר מכן יצטרפו אליו יתר בני המשפחה . בתקופת הביניים - כך סוכם - יעברו אסתר והילדים להתגורר בביתה הגדול של משפחת מרכס בעיר קניגסברג . את הזמן שנותר לו עד נסיעתו ניצל עגנון לצורך סידורים שונים בהוצאות הספרים , לפגישות אחרונות עם הידידים הרבים שהיו לו ובעיקר למסע פרידה בין ...
אל הספר