ביאורו של רש"י לסיפור הולדת משה כמודל לגישתו הפרשנית רבת הפנים אהרן מונדשיין פתיחה אין חולק היום שהמטרה שהציב רש"י בפירושיו לכתבי הקודש לא הצטמצמה לביאור הכתוב , כמתחייב ממילותיו וכמתבקש מהרצף הענייני שלו בלבד , אלא היתה רחבה בהרבה . מפעלו הפרשני של רש"י נועד ביסודו לציבור קוראים מוגדר , בזיקה הדוקה להקשרו החברתי , סביבתו התרבותית ומסגרתו ההיסטורית ; ואין צריך לומר ש " דעת המקום " ו " דעת הקהל" הם מעמודי התווך של הפרשנות היהודית הקלסית , בהיות התורה - בתפיסה מסורתית זו - בבחינת "תורת חיים" חובקת כל . מכאן ההקפדה של הפרשן , גלויה או מוצנעת , לקיים דו שיח של קבע עם המציאות הזורמת בעיצוב הליכותיהם וגיבוש השקפת עולמם של המבקשים לבוא בעולה של תורה כאמת נצחית , בשאיפה לסגל אותה אליהם ' . פנייתו של רש"י לבעיות השעה מתבטאת ברימוזים אפולוגטיים לבלימת התעמולה הנוצרית , ובחיצים גלויים וסמויים שהוא יורה בפרשנות הכריםטולוגית , שלפחות עיקריה היו ללא ספק ידועים לו היטב . היענותו לסיפוק הצרכים הרוחניים של בני דורו ניכרת במגמות החינוכיות וביסודות הערכיים המשתמעים משילובם של היגדים שאינם נחוצים לביאור ה...
אל הספר