פרק שנים עשר סדר הנבראים בסוף פירושו לסיפור הבריאה במו"נ ח"ב פ"ל מצביע הרמב"ם על כך , שקיימת הקבלה מלאה בין הסדר בו נזכרו הדברים הנבראים בבראשית פרק א לבין הסדר הטבעי של הדברים שמורה אותנו הפיסיקה האריס טוטלית . קודמים זה לזה בסיפור הבריאה , כמו בתיאור הפיסיקה האריס טוטלית , דברים שהם פיכה למאוחרים להם אם סיבה פועלת ואם סיבה חמרית . דבריו כאן מופנים באופן מפורש אל האדם המשכיל , המכיר את הפיסיקה האריסטוטלית ובעיקר את "המטאורולוגיקה , " שרוב התופעות הנדונות בה מוסברות על ידי סיבה חמרית וסיבה פועלת בלבד . הרמב"ם פותח את תיאור ההקבלה בין סיפור הבריאה בתורה לפיסיקה האריסטוטלית במילים "וכבר ידעת אתה המעיין , " מציג בלשון מדעית קצרה את הסדר הסיבתי של הנמצאות ומסיים בקביעה : "וכן בא הכתוב במעשה בראשית על זה הסדר בשיה לא חיסר דבר מזה . " את סדר הנמצאות מתאר הרמב"ם בלשון זו ? " וכבר ידעת אתה המעיין , כי ראש סיבות ההווייה וההיפסד אחר הכוחות הגלגליות האור והחושך , למה שימשך אחריהם מן החום והקור , ובתנועת הגלגל יתערבו היסודות , ובאור ובחושך ישתנו מזגיהם , והתחלת הימזגות שיתחדש מהם שני האדים אשר ה...
אל הספר