( ג ) הפירוש ל"ברקיע השמים" כפי שכבר ציינו בפירוש הרמב"ם לביטוי 'תוהו ובוהו , ' הוא מוצא רק אחיזה מועטת לפיסיקה של עולם הגלגלים בסיפור הבריאה בבראשית פרק א . בביטוי 'תוהו ובוהו , ' אותו הסביר באמצעות פירוש דרשני של חז"ל , מצא הרמב"ם ביטוי להשקפה האריסטוטלית לפיה הגלגלים הם ' חיים , ' בעלי נפשות . בבראשית א : יז הוא מוצא גילוי של השקפה אריס טוטלית נוכ ת על מבנהו של עולם הגלגלים , בפירוש אות היחס 'ב' בביטוי 'בר > ךע השמים . ' גם כאן , כמו במלה 'בראשית , ' מפרש הרמב"ם את אות היחס 'ב' כבי"ת הכלי ומתרגמה ל'פי' הערבית , שפירושה 'בתוך' מקום או זמן . לדעת הרמב"ם ישנה חשיבות מיוחדת לדיוק שדייקה כאן התורה בכתבה 'ברקיע השמים' ולא 'על רקיע השמים . ' לשימוש באות היחס 'ב' יש כאן משמעות פילוסופית ; היא באה להורות שהכוכבים נמצאים בתור הגלגלים ולא על פני שטחם . מכאן מסיק הרמב"ם , שהתורה מורה אותנו את ההשקפה האריסטוטלית לפיה אין ריק בעולם הגלגלים . הגלגלים מקיפים זה את זה ודבקים זה לזה ללא כל רווח ביניהם . אילו היו הכוכבים נמצאים על שטח הגלגל לא היו הגלגלים יכולים להיות דבקים זה לזה והיינו צריכים להניח...
אל הספר