( א ) 'בריאת' המאורות כפי שראינו בפירוש הסיפור על בריאת היום השני , הרמב"ם סבור שהמלה 'אור' היא רב משמעית . בפסוק ג ובמחצית הראשונה של פסוק ד הוראתה 'מאורות' ואילו בפסוק ה היא מורה על האור הנאצל מן המאורות . מכאן שלפי פירוש הרמב"ם , 'נבראו' האור והמאורות כבר ביום הראשון לבריאה . עולה כאן בעיה פרשנית קשה : אם האור והמאורות 'נבראו' כבר ביום הראשון לבריאה , מה קרה ביום הרביעי לבריאה ? כיצד יש לפרש את בראשית א : יד—יט ל ברור מראש , שאי אפשר לפרש פסוקים אלו כמורים על בריאת המאורות עצמם , יש איפוא לחפש משהו אחר , הקשור במאורות ובאור הנאצל מהם , שעליו ניתן לומר שנברא ביום הרביעי ושיצדיק את בריאתו דוקא ביום זה . למעשה נשאר הרמב"ם סתום מאוד בשאלה זו . הרמז 7 v 7 , > 7 שהוא נותן לפתרון הבעיה הוא ציטוט דברי חז"ל בחגיגה יב ע"א , שעליהם הסתמך גם בזיהוי היאור' שנברא ביום הראשון עם ה'מאורות : ' "הן הן מאורות שנבראו ביום א ולא ניתלו עד יום ד . " בעוד שזיהוי האור עם המאורות היה ברור מתוך דברי חז"ל עצמם , הרי קשה להבין כיצד מבין הרמב"ם את המלה 'תלאן' על פי ציטוט דברי חז"ל אלו במו"נ , או 'ניתלו' על םי הנ...
אל הספר