פרק שמיני הפירוש ליום השלישי לבריאה ט . "ויאמר אלוהיס : יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ; ויהי גן . י . ויקרא אלוהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימיט , וירא אלוהים כי טוב . יא . ויאמר אלוהים : תדשא הארץ דשא , עשב מזריע זרע , עץ פרי עושה פדי למינו איטר זרעו בו על הארץ ; ויהי גן . יב . ותוצא הארץ דשא , עשב מזריע זרע למינהו ועץ עושה פרי אשר זרעו בו למינהו , וירא אלוהים גי טוב . יו .. ויהי ערב ויהי בוקר יום שלישי . " בתיאור בריאת היום השלישי מופיעה פעמיים הנוסחה 'ויאמר ... וירא אלוהים כי טוב . ' היא מחלקת את תיאור הבריאה לשתי חטיבות : האחת — היגלות היבשה והיקוות המים ; השניה — הצמחת הצמחים למיניהם . על פי פירושו של הרמבי'ם לנוסחה זו יש לראות בהיגלות היבשה והיקוות המים , או יצירת הימים , תכלית בפני עצמה ובהצמחת הצמחים למיניהם תכלית בפני עצמה . מכאן שלדעת הרמב"ם אין היקוות המים והיגלות היבשה יכולים להיות רק תנאי הכרחי להצמחת הצמחים ולהיווצרות החיות למיניהן .
אל הספר