( ב ) הפירוש לבראשית א : ב " והארץ היתה תוהו ובוהו וחושף על-פגי תהום ורוח אלוהים מרחפת על פ ; י ה » ימ . " בראשית א ו א הוא סיפורה של פעולת הבריאה האחת והיחידה של העולם הגשמי . מפסוק ב ואילך מתאר סיפור הבריאה אותו עולם שנברא בפעולת הבריאה האחת ; במילים אחרות : מציג לפנינו את תורת הפיסיקה האריס טוטלית , בעיקר זו העוסקת בעולם השפל . קיימת איפוא לדעת הרמב"ם זהות בין התורה הקוסמולוגית האריסטוטלית שהוא מציג במו"נ ח"א פע"ב לבין סיפור הבריאה המקראי . אלא שבפרק ע"ב ובספרים הפילוסופיים היא מוצגת בלשון מדעית ואילו סיפור הבריאה מתאר אותה בלשון רב משמעית ועל ידי שימוש ביסודות אלגוריים . לפי פירוש הרמב"ם אין בראשית א : ב אלא תיאורם של ארבעת היסודות הנכללים במלה 'ארץ' בהוראתה הרחבה ושל הסדר הטבעי שלהם . כתיאור מפורט של ארבעת היסודות הנקראים 'ארץ' משלים איפוא פסוק זה את הפסוק הקודם לו ומפרש אותו . יחד עם זאת יש לראות בו תיאור העצמים הראשונים מבחינת מורכבותם בעולם השפל . הרמב"ם מפרש את בראשית א : ב באמרו : " וממה שצריך שתדעהו , כי היסודות הארבע אשר אמרנו ששם ' ארץ' הראשון יורה עליהם נזכרו תחילה אחר ה...
אל הספר