פרק ראשון ' מעשה בראשית' ודרכי פירושו סיפור הבריאה בבראשית א : א—ב : ג הוא , לדעת הרמב"ם , משל שנמשלו הפיסיקה האריסטוטלית . על פי מו"נ ח"ג פכ"ז אחת משתי כוונות התורה האמיתית והחשובה שבהן היא "תיקון האמונות ונתינת דעות אמיתיות . " בקנותו את הדעות האמיתיות ובהוציאו את שכלו מן הכוח אל הפועל משיג האדם את שלמותו האחרון , "שלמות הנפש . " מאחר שהפיסיקה קודמת למטפיסיקה בסדר לימוד המדעים פותחת התורה , הרוצה בהשלמת המאמין , בתיאור הפיסיקה , דהיינו בסיפור הבריאה , ולא במשל שנמשלו המטפיסיקה : " ולזה [ מפני ש'חכמת הטבע מצרנית לחכמת האלוהות וקודמת לה בזמן הלימוד כמו שיתבאר למי שיעיין בזה [ ' שם פתיחת ספרו יתברך ב'מעשה בראשית' אשר הוא חכמת הטבע כמו שבארנו" ( פתיחה , דף ו ע"ב . ( על האופי האליגורי של סיפור הבריאה בבראשית עומד הרמב"ם בהקדמתו לפירוש הסיפור , במו"נ ח"ב פכ"ט באמרו : " שכל מה שזכר ב'מעשה בראשית' ב'תורה' אינו כולו על פשוטו כפי מה שדימו ממנו ההמון" ( דף נז ע"א—ע"ב . ( בדבריו אלה ממלא הרמב"ם אחר הבטחתו בפתיחה למורה נבוכים להצביע על טקסטים במקרא שהם משלים , ועל ידי כך להוציא את הקורא המשכיל מן...
אל הספר