פרק שלישי פירוש הרמב"ם למקרא ודרך הצגתו בפרקים הקודמים תיארנו את השקפת הרמב"ם על הטקסט המקראי ועל דרשות חז"ל , על לשונם ועל משמעותם . נראה עתה כיצד ניגש הרמב"ם לפרש את הטקסט המקראי ואת דרשות חז"ל לאור ההשקפות הללו וכיצד הוא מציג את פירושיו בפני הקורא . בפתיחה למורה נבוכים מסביר הרמב"ם , שבכתיבת הספר יש לו שתי כוונות : "פירוש שמות באו בספרי הנבואה" ו"ביאור משלים סתומים מאוד שבאו בספרי הנביאים , " דהיינו פיח ש הלשון הסימבולית על שני מרכיביה . במספר מקומות במורה נבוכים מסביר הרמב"ם לקוראיו את דרכו בפירוש השמות והמשלים . על דרכו בפירוש השמות רבי המשמעות עומד הרמב"ם בשני פרקים מן החלק הראשון של מורה נבוכים , פרק ח ופרק י : " ודע כי כל שם שנבאר שתופו בזה המאמר , אין הכוונה ממנו להעיר על מה שנזכרהו בפרק ההוא לבד , אבל אנחנו נפתח שער ונעירר על ענייני השם ההוא המועילים לפי ענייננו , לא לפי עניין מי שידבר בשפת בעלי לשון מן הלשונות . ואתה תתבונן בספרי הנבואה וזולתם מחיבורי בעלי החכמה , ותבין השמות המשתמשים בהם כולם , ותבין כל שם משתתף כפי עניין מענייניו הנאות בו כפי המאמר ההוא , וזה הדבר ממנו הו...
אל הספר