( ב ) ה'כתובת' של המקרא ולשונו המקרא מכוון לעם ישראל כולו , דהיינו לקהילה שיש בה מיגוון רחב של אנשים מבחינת יכולתם האינטלקטואלית ומבחינת השכלתם בפועל . . 12 ראה : מו"נ ח"ב פל"ד ; פל"ו ; פכ"ה . . 13 "היסוד השביעי" ; עמ' קמ—קמד . . 14 פ"ז ה"ו . . 15 וראה גם מאמריהם של א"י ריינס וי' לוינגר לעיל בהערה . 16 . 7 זוהי דעתו של א"י ריינס במאמרו הנזכר לעיל הערה . 7 וראה בעיקר עמ' . 359—353 ; 349—348 השקפה זאת עומדת בסתירה עם דברי הרמב"ם בכתביו האכזוטריים כמו למשל בהקדמה לפרק 'חלק , ' יסוד שמיני , עמ' קמה ; "אגרת תחיית המתים , " אגרות הרמב"ם ערוכות ומבוארות בצרוף מבואות מאת מ"ד רבינוביץ , ירושלים תש"ך , עמ' שפג , ו"אגרת תימן , " שם , עמ' קלא . הקוטב האחד של הקהילה הוא ההמון הרחב , הכולל נשים וילדים , ואילו הקוטב המנוגד הוא משכילים בעלי השכלה מדעית ופילוסופית מושלמת . כדי שכל אדם מישראל יוכל למצוא במקרא משמעות התואמת את מדרגת השכלתו והבנתו , חייב היה הטקסט להיכתב בלשון סימבולית , " המאפשרת רב משמעות .
אל הספר