. 2 ה"כלה" בתקופת האמוראים ידיעותינו על הפרקא בתקופת התלמוד עולות בהרבה על אלה הדנות ב"כלה . " עם זאת , דומה שהעדר המידע עומד ביחס הפוך לכמות המחקרים שנתייחדו דווקא לברור מוסד ה"כלה" בימי האמוראים . מוקד ההתעניינות במקרה דנן היה ללא ספק אותם כינוסים חודשיים , פעמיים בשנה , שעשו רושם רב על סופרים יהודיים בתקופת הגאונים . פעל כאן הרצון לאתר שורשים למסגרות אלה עוד בתקופת התלמוד . דא עקא , הבעיות הניצבות בפני חוקרי ה"כלה" התלמודית רבות : ( א ) המונח "כלה" לא נזכר בדפוסי התלמוד הבבלי אלא בשלושה עשר מקומות . אמנם על פי מסורות כתבי היד והראשונים ייתכן שאפשר להוסיף עוד שני מקומות , אך כנגד זה מוטלות שתי " כלות" בספק . אך מספר ה"כלות" שבתלמוד אינו הבעיה העיקרית . ( ב ) לא נתבררה משמעות המונח באותם מקומות שהוא מופיע , ואף לא הוכחה הזיקה בין המלה עצמה במסגרתה התלמודית לבין אותם "ירחי כלה" המוכרים מימי הגאונים , אם קיימת זיקה כזאת . שכן , בניגוד ל"פרקא , " שתוכנה ברור מתוך הקשר הדברים ברוב הופעותיה התלמודיות , אין לדעת מי הם "בני כלה" שרב נחמן לא זימן לדין ב"כלה" ( בבא קמא קיג ע"א ;( מה הם "יומי ד...
אל הספר