פרק : 14 סימן וניחוש מקובל בציבור לקשור את נושא ההגרלות עם נושא הקסמים והניחושים . בפרק זה נתייחס לפעולות הניחוש מהזווית ההלכתית . מתוך פרטי איסור ניחוש עלפי חז"ל , נבין טוב יותר את ההבדלים בין הניחוש האסור והשלילי לבין הגורל החיובי . התורה אוסרת את הניחוש כמו שכתוב : "לא תנחשו . " חכמים פירשו והדגימו את הכתוב בכמה מקומות ובכמה דרכים : תנו רבנן : מנחש - זה האומר פתו נפלה מפיו מקלו נפלה מידו , בנו קורא לו מאחריו , עורב קורא לו , צבי הפסיקו בדרך , נחש מימינו ושועל משמאלו . אל תתחיל כי שחרית הוא , ראש חודש הוא , מוצאי שבת הוא . יחד עם זאת מסופר בגמרא 307 על אמוראים שהשתמשו בסימנים כניחוש : רב בדיק במברא ( תרגום : רב היה בודק את המשך יומו בהתאם למעבורת . אם נזדמנה לפניו עבר בה למלאכתו , ואם בקושי היה מוצאה , לא עבר בה , ( ושמואל בדיק בספרא ( תרגום : היה בודק דרכו בספר , ( רבי יוחנן בדיק בינוקא ( היה נוהג לשאול את התינוק : פסוק לי פסוקך ובהמשך מתואר כיצד הסתייע בפסוק כדי לגלות דבר על שמואל ששהה בבבל . ( בתחילת הסוגיה קובעת הגמרא שאף מעשי אליעזר עבד אברהם ויונתן בן שאול היו בבחינת ניחוש . הג...
אל הספר